אלה יקרה,
השתתפתי בהרצאה שלך במיתר לפני כשבוע.
מצאתי את עצמי יושבת מרותקת אליך , העברת את ההרצאה באופן סוחף ומרגש.
במהלך כל הערב הרגשתי איך הדמעות חונקות אותי , היה לי גוש ענק בגרון ורק מתוך חוסר נעימות לא התחלתי לבכות.
הדרך המקצועית מצד אחד בשילוב הנשמה הענקית שלך צימררו אותי באופן יוצא דופן.
אני חד הורית ,יש לי שני ילדים בגילאי העשרה , XXXXX בן 15.5 וXXXX בת 13.5, תמיד אצלנו בבית מדברים על הכל והדברים נמצאים על השולחן.
אמנם אני מברכת על הדרך בה בחרתי איתם מאז שהם ילדים קטנים , בלי סודות והידיעה היומיומית לגבי הסכנות האורבות לא פשוטה בשבילי.
אני מאוד מעורבת במה שקורה ואני שומעת מהם סיפורים שמפחידים אותי ויודעת גם על "בדיקה" של הנושא באופן אישי.
מאוד עצוב היה לי לקבל את המסה הנוראית בערב אחד, ההבנה שזה אורב בפתח לכולנו כל הזמן.
כשהסתיימה ההרצאה , חברה שישבה לידי אמרה נו …תקומי , עניתי לה שאני לא מסוגלת לקום, לא מסוגלת לקחת את עצמי ולצאת מהחדר.
היית מהופנטת אליך , לקול , לשפת הגוף ולדרך המיוחדת והמשעותית בה הועברו הדברים.
מאיה , הייתה בהרצאה שלך ב"מיתרים" , היא סיפרה לי שהיא מאוד בכתה בסוף ושניגשת אליה וחיבקת אותה.
בתוכי הייתה גם הילדה הקטנה שרצתה חיבוק.
מודה לך מקרב לב , על השיתוף והחשיפה.
הדרך בה בחרת חשובה ביותר, לנוער ולהורים.
למרות שאני לא שותה ואין אלכוהול בבית בכלל, אני מבינה שהלחץ החברתי המופעל עליהם לעיתים הוא גדול.
כל מה שנותר לי זה לספק להם כלים לחיים שאותם הם ייקחו איתם,מההרצאה שלך לקחתי לעצמי צידה לדרך , בה אני חולקת מידי יום עם ילדיי.
מאחלת לך שתמשיכי בעשייה המבורכת , הצלחת לגעת בנפש רבים מההורים שלקחו חלק בערב חשוב זה.
יישר כוח !!
מיטל