חניכה בצופים, שכבת י' – שבט אביב

היי אלה,
קוראים לי ___ואני בת 16, משבט אביב בשכבת י'. רק אתמול הרצאת לנו ופשוט לא יכולתי להימנע מלכתוב לך, רציתי להגיד תודה. לא כל יום מגיעה מישהי שבמשך שעתיים וחצי משנה את דעתי מקצה לקצה בנוגע לנושא מסוים. כמה הרצאות כבר היו לנו על אלכוהול, אינספור. אבל אף אחת מהן לא הצליחה להחזיק אותי למשך זמן כל כך ארוך עם פה פעור ועיניים פקוחות שמשתוקקות לדעת עוד ועוד בנושא. זאת אחת ההרצאות שהשפיעה עליי הכי הרבה, אולי אני לא אזכור את כל התוכן כי קשה מאוד להכיל המון מידע בפרק זמן די קצר. אבל מה שאני בוודאות אזכור, זה באיזה תחושה יצאתי מההרצאה ומה אני הולכת לקחת איתי הלאה. אני קצת מובכת מלכתוב לך, כי לא כל אחד ובטח שלא בכיתה י', חוזר הביתה אחרי הרצאה וכותב תודה למרצה אבל בחרתי להתגבר על המבוכה כי זה חשוב לי. רציתי לבקש שלעולם אל תפסיקי עם השליחות הנפלאה הזאת להשפיע על בני נוער, כי מפה זה מתחיל, ואם לנו לא יעבירו את המידע כמו שצריך, לא נוכל לבנות לעולם חברה מתוקנת. אני חייבת להגיד שהזדעזעתי, שחשבתי שידעתי הרבה אבל לא באמת ידעתי. שהמסר לא היה יכול לעבור בצורה ברורה יותר. שמפה והלאה אני הולכת להפעיל שיקול דעת. כל פעם אני מופתעת מחדש לראות איזה חברה דפוקה יש לנו ושכל אדם מתנהג בצורה יותר מזוויעה מהשני, ואם לא נהיה מודעים אין לנו סיכוי לשרוד. אני מקווה שלכולם ולא רק לי זאת לא עוד אחת מההרצאות על אלכוהול. תודה רבה על הכל!