תלמידת י"ב, תיכון "קציר" חולון

היי אלה.
אני לא באמת יודעת אם תזכרי אותי,הסיכוים קלושים. אחרי הכל מאות אנשים יושבים בהרצאה שלך מידי יום ואת פוגשת כל כך הרבה פרצופים חדשים מידי כמה שעות ספורות. אז כן גם אני ישבתי בהרצאה שלך ממש היום.
אם להתחיל לספר על עצמי, קוראים לי _____ ואני תלמידת כיתה י"ב בתיכון קציר בחולון.
תלמידה ממוצעת, בת 18 וכבר חוקית לגמרי,לומדת שיעורי נהיגה ויהיה שקר גס להגיד שלא טעמתי לפחות פעם בחיים אלכוהול,כי לכולנו יש חיבה נסתרת לדבר הבלתי גלוי. מצאתי לנכון לשבת ולכתוב לך את המכתב תודה הזה,הצורך לכתוב לך פשוט בער בי.
אחרי שסיפרתי קצת על עצמי מבחוץ, אספר קצת על עצמי גם במפנים. קשה לי לשבת על הכיסא במשך זמן רב,היום את עשית את זה-הצלחת לגרום לי לשבת במשך כמה שעות.
כשנכנסתי לאודיטוריום לאחר ששמעתי ששוב הולכים לספר לנו על סמים ואלכוהול התעצבנתי מאוד. אחרי הכל, כמה פעמים עוד ינסו להטיף לנו? כמה שאנחנו דור לא בסדר,שחושב רק על עצמו על הבילוים בסופ"ש , על הישיבות מלאות האלכוהול והסמים . הדור שמשאיר את ההורים בבית דואגים במשפט כמו 'אני יוצא עם חברים ל..' שאף פעם לא מוצא את סופו בצורה ברורה.
ישבתי באולם ואמרתי לעצמי "אני? אני לא שותה. אני אפילו לא מעשנת. ויותר מזה..אני מודעת לחיים האלה שקיבלתי במתנה.כל עוד זאת לא אני ששותה ומעשנת לקראת או בנהיגה הכל טוב"-
אבל היי,דבר אחד לא ידעתי ואת הצלחת לעשות את זה ,אלה.
את הצלחת להחזיק אותי בקשב רב לכמה שעות של התרכזות,בלי מכשירים ניידים,בלי הסחות דעת מיותרות. את הצלחת לגרום לי להבין שיש ביכולתי לעשות שינוי.
אני מובילת הדור שיבוא אחרי,אני יוצרת דור שיקח ממני דוגמה בדיוק כמו שאימי יוצרת דור וסבתי ואמא של סבתי והוריה יצרו דור,ואת יודעת מה? היום אני מבינה שזה מעבר. מעבר לליצור דור. היום אני מבינה שזה עניין של אחריות,עניין של ערכים ועניין של פיכחות.
כולנו בגיל הטיפש-עשרה עושים שטויות. ונכון,מותר לשתות,מותר לעשן,מותר הכל. אבל אסור להגזים. אסור לנו לאבד את השפיות שלנו. אסור לנו לתת לשום פיתוח טכנולוגי לשאוב אותנו אליו ולקחת מאיתנו את מתנת החיים החד פעמיים שקיבלנו. אבל מותר לנו להיות בני אדם,לא רובוטים.ואפילו מומלץ.
ההרצאה ששמעתי היתה חד פעמית וכשיצאתי ממנה אין ספק שמכאן הולכים להשתנות חיי. יצאתי מלאה בהשראה (שזה קורה בעיקר במקרים מאוד נדירים..) אז אני אולי לא שותה אלכוהול,מעשנת או מגלגלת כמה ג'וינטים. אבל היי, אני לא מצטערת שהגעתי לשמוע את ההרצאה הכי חשובה שיכולתי לקבל במשך כל שנות ההתבגרות שלי. ההרצאה לא דיברה בהכרח על הצריכה שלנו,לא באה להטיף לנו ולחנך אותנו- היא באה להעביר לנו מסרים חשובים יותר שרק יגרמו לנו להתפכח לקראת השירות הצבאי והמשך החיים.
אז כן,צריך להרצות בגילאים צעירים יותר. כן,צריך להרצות גם להורים וכן,אם אמא שלי הייתה יושבת בהרצאה לא הייתי רועדת כי הייתי פוחדת מהמשפט "תראי מה קורה למי ששותה.." הייתי מחייכת ואולי גם מחבקת אותה. כי הענין הוא לא לסמוך על הבת שלך שלא תשתה. הענין הוא ליצור שינוי בעצמנו כבני אדם. הלוואי וכולנו באמת נגדל להיות "אמהות מרשעות" שעל כך נחנך את דור העתיד שלנו,שאולי הוא בעצם כבר כאן.
ושוב, תודה אלה , מאחלת לך להמשיך לעשות הרצאות כל כך חשובות, אין לך מושג כמה בתור בת-עשרה זה משנה מחשבה.